#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסד. האם משלו או משל ציבור ומדוע 1) אבן שנסקל בה 2) סודר שמניפים בו 3) יין ליוצא ליהרג 4) ומדוע לא אמר דין פתילה שנשרף בה? 	"1) משל ציבור. שלא נאמר לו להביא דבר שיהרג בו.<br>2) ספק אם משלו כיון שזה להצלתו או משל ציבור כיון שהב""ד<br>מחויבים לעשות לו הצלה. [ויש ב' לשונות ביד רמה אי לא איפשטא או דאיפשטא מיין דיביאו משל ציבור].<br>3) אם לא נדבוהו נשים הובא משל ציבור דכתיב תנו משלהם.<br>4) כתבו התוס' (ד""ה פשיטא) שהוא משום דקאי אברייתא דלקמן דקתני כולן נקברים עמו והתם לא שייך למיתני פתילה שנזרקה לתוך פיו <sup>ס</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ס.  והר""ן תירץ דלא הוזכרה משום דדמיה מועטים. </span>"	סנהדרין מג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסה. הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. מה נלמד מפסוק זה וכיצד נלמד 1) לר' יהודה 2) לר' נחמיה?	"1) לרבי יהודה על הנגלות מעולם היתה ההנהגה שהכלל נענש על עבירות היחידים, ועל הנסתרות לא נענשו הכלל על עבירות היחידים אלא אחר שעברו את הירדן.<br>לפירוש רש""י נקוד על ""לנו ולבנינו"" ללמד שאין זה מקומו אלא למעלה מן ""הנגלות"" ויש לנו לדרוש כאילו כתוב ""הנסתרות לה' אלהינו ולנו ולבנינו"" וללמד שאף הכלל נענשים על עבירות הנסתרות של היחידים. ועוד נקוד על עי""ן שב""עד"" דנישמע מינה דלאו מעולם כך היה אלא משעברו את הירדן ועד עולם.<br>והתוס' (ד""ה מלמד) פירשו לפי שיטת רש""י דעי""ן שבעד נקוד כדי לנקד י""א אותיות כנגד י""א אותיות שבשם לאשמועינן שהנקודה ראויה להיות על השם למעט משום דמעתה גם הנסתרות לנו ולבנינו אלא שאין דרך לנקד את השם.<br>לפירוש ר""ת (בתוד""ה אמר) פשטיה דקרא היינו שהנסתרות שאין מכיר בהם אלא ה' וכן הנגלות תרוויהו לנו ולבנינו ליענש עליהם הכלל בחטאי היחידים, ונקוד על ""לנו ולבנינו"" למימר שאין גזירת מדה זו נוהגת לעולם אלא משיעברו את הירדן, ונקוד רק על עי""ן של ""עד"" לומר לך שחציין מעולם וחציין משעברו, ומסתברא דנסתרות משעברו ונגלות מעולם.<br>2) לר' נחמיה על הנסתרות לא נענשו ולא יענשו לעולם, ועל הנגלות לא נענשו אלא משעברו את הירדן.<br>לפירוש רש""י הא דכתיב ""עד עולם"" לא קאי אלא ארישא דקרא גבי נסתרות וללמד שאין הכלל נענש על עבירות היחידים עד עולם, ונקוד על ""לנו ולבנינו"" ועל עי""ן שב""עד"" ללמד שהנגלות<br>לא היו מעולם לנו ולבנינו ליענש עליהם הכלל אלא משעברו את הירדן.<br>לפירוש ר""ת הא דכתיב ""עד עולם"" לא קאי כלל על הנסתרות הואיל והסברא נותנת שלא יענשו הכלל על עבירות הנסתרות של היחידים, וקאי ""עד עולם"" על הנגלות שיענשו עליהם עד עולם, ולא כתיב בהאי קרא ""הנסתרות לה' אלהינו"" אלא להקיש נגלות לנסתרות, דכשם שלא ענש את הכלל בעבירות הנסתרות של היחיד קודם שעברו את הירדן, שזו היא הסברא וכנ""ל, כך לא נענשו על הנגלות קודם שעברו את הירדן. ואם לא היה נקוד הו""א דקודם שעברו את הירדן לא נענשו עונשא רבא אבל זוטא מיענשי לפי שהיה להם למחות ביחידים, לכן נקוד ללמד דהוי היקש גמור ולא נענשו כלל. והקשו התוס' לר""ת שאינו מיושב אמאי נקוד בעי""ן של ""עד""."	סנהדרין מג: ותוס'		
